החלטה בתיק ת"א 43508-06-11

במסגרת הליך לביצוע שטר שהגיש הבנק-התובע נגד הנתבעת, מושכת ההמחאות שביצוען מבוקש, ביקשה הנתבעת גילוי מסמכים ספציפיים המצויים ברשות הבנק השייכים אל החברה הנפרעת, שההמחאות נמסרו אליה על-ידי הנתבעת וחוללו מאוחר יותר. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת היא אם בנסיבות העניין חל החיסיון החל על מסמכי לקוח הבנק המצויים ברשות הבנק, או שנסיבות העניין מצדיקות לגלות לנתבעת את המסמכים.

רקע

2.         התובע הגיש נגד הנתבעת ונגד כריכיית חזון שמי"ם בע"מ (להלן - כריכיית חזון) בקשה לביצוע שטר בקשר לשש המחאות בסכום כולל של כ-120,000 ש"ח (קרן). כל שש ההמחאות נמשכו על-ידי הנתבעת לפקודת כריכיית חזון וחוללו מאוחר יותר.

הבקשה הוגשה אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים ביום 24.5.2011 וביום 22.6.2011 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע שטר. בהחלטה של ראש ההוצאה לפועל מיום 23.6.2011 עוכבו הליכי ההוצאה לפועל והדיון בהתנגדות הועבר אל בית משפט זה. בהתאם להחלטת רשם בית המשפט מיום 27.10.2011, אשר ניתנה בהסכמת התובע, התקבלה ההתנגדות לביצוע השטר.

ביום 12.12.2011 הגישה הנתבעת בקשה למתן צו אשר יורה לתובע לגלות חמישה מסמכים ספציפיים אשר ארבעה מהם הם מסמכי כריכיית חזון המצויים ברשות הבנק. תגובת התובע הוגשה ביום 25.1.2012, שבה הודיע על התנגדותו לבקשה וביום 9.2.2012 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובע. מכאן ההחלטה בבקשה.

עיקרי העובדות, כפי שפורטו בהתנגדות לביצוע השטר

3.         הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת בהפקת ספרים. במהלך תקופה ממושכת סופקו לנתבעת כריכות לספרים משלוש חברות בבעלות משפחת פרקש, חברת נווה, חברת האחים פרקש וחברת כריכיית חזון (שלוש החברות כונו על-ידי הצדדים "אשכול החברות" ולמען הנוחות, כך גם יכונו להלן). לטענת הנתבעת, כל שלוש החברות המרכיבות את אשכול החברות, פעלו מאותה כתובת, בעלי המניות שלהן הם בני משפחת פרקש (כמפורט בהתנגדות), הן פעלו ללא הבחנה בין אישיות משפטית אחת לשניה, ולכל שלוש החברות היו חשבונות בבנק התובע.

4.         לטענת הנתבעת, היא שילמה לאשכול החברות מקדמות ובין השאר נטלה עבורו הלוואה בסך של 200,000 ש"ח מבנק הפועלים, אשר בהתאם להסכם ההלוואה מיום 23.5.2002, אמור היה אשכול החברות להחזירה לנתבעת באמצעות הוראת קבע של חברת נווה מחשבונה בבנק התובע. ההלוואה לא הוחזרה ונותר חוב של אשכול החברות לנתבעת בסכום של מאות אלפי שקלים. משנקלעה נווה למשבר כלכלי, העבירה את פעילותה אל חברת האחים פרקש, שאף היא לא סילקה את ההלוואה לנתבעת.

משהתברר לנתבעת שהיא הלקוחה העיקרית של אשכול החברות, ושניתוק הקשרים העסקיים עמו יביא לסגירתו, נאלצה הנתבעת, כך לטענתה, להמשיך ולספק לו עבודה בכפוף להקטנת חובו לנתבעת. בשל כך הוסכם בין הנתבעת לבין אשכול החברות שיימשכו לפקודת הנתבעת המחאות לכיסוי חלקו של החוב, ואלו נמשכו מחשבון כריכיית חזון בבנק התובע. עוד הוסכם שבחשבונות הבאים שינפיק אשכול החברות לנתבעת, יקוזזו סכומים השווים לשיעור של 20% משווי הכריכות שתרכוש הנתבעת מאשכול החברות, וכי קיזוז זה ייזקף על חשבון חובו לנתבעת.

5.         לאחר תקופה נוספת, גם חברת האחים פרקש נקלעה למשבר כלכלי והפעילות של משפחת פרקש הועברה אל כריכיית חזון. כמפורט בהתנגדות לביצוע השטר, גם בכך לא היה כדי להוציא את אשכול החברות מהמשבר הכלכלי שאליו נקלע, שחובו לנתבעת עמד על סך של כמיליון שקלים.

מחוסר ברירה, נאלצה הנתבעת לרכוש חומר גלם עבור כריכיית חזון ולמכור לה אותו באותם תנאי תשלום כנגד חשבונית מס, אך כריכיית חזון לא העבירה המחאות לכיסוי הוצאות הנתבעת. מסיבה זו הורתה הנתבעת לבנק שלא לכבד את המחאותיה המעותדות לכריכיית חזון וכן הגישה תביעה כספית נגד נווה, כריכיית האחים פרקש ושלושה מבני משפחת פרקש (ת"א 5906/06 בבית משפט השלום בראשון לציון).

ביום 12.4.2007 הסכימו הצדדים לתביעה האמורה על הסדר דיוני, שלפיו מונה רואה-חשבון להיות מומחה מטעם בית המשפט, והוא הוסמך לבדוק את מערכת החשבונות שבין אשכול החברות ובני משפחת פרקש המעורבים לבין הנתבעת. על סמך מסקנותיו ולצורך סיום ההתחשבנות שבין הצדדים קוזזו ההמחאות המעותדות שנתנה הנתבעת לאשכול החברות, וחובו של אשכול החברות לנתבעת הועמד על סך של מאות אלפי שקלים. פסק-דין חלקי בתביעה האמורה ניתן ביום 8.7.2008 ופסק-דין משלים ניתן ביום 11.5.2009 ובעקבות מתן פסקי הדין נפתחו תיקים בהוצאה לפועל לביצועם.

6.         הבקשה הנדונה לביצוע השטר הוגשה ביום 24.5.2011 ביחס לשש המחאות שנמשכו על-ידי הנתבעת לפקודת כריכיית חזון, שזמן פירעונן בין יום 31.12.2006 ליום 30.1.2007.

בהתנגדות לביצוע השטר טענה הנתבעת שורה של טענות שלפיהן לטענתה, יש לדחות את הבקשה לביצוען של ההמחאות. בין השאר טענה כי השיהוי הניכר בהגשת ההמחאות לביצוע, פגע ביכולתה  להתגונן או להיפרע מכרכיית חזון, במיוחד לאור העובדה שההליכים ביניהן הסתיימו זה מכבר. עוד  טענה טענות שונות שעליהן נעמוד בהמשך הדברים, שלפיהם התובע אינו אוחז כשורה בהמחאות, טענות בדבר פגמים בחתימות ההיסב על גבי ההמחאות, וטענות נוספות שלפיהן לטענתה, התובע אינו זכאי לפרוע את ההמחאות מהנתבעת. טענות הנתבעת, ככל שהן רלוונטיות לבקשה הנדונה, יפורטו בהמשך הדברים.

הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים

7.         בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ביקשה הנתבעת כי בית המשפט יורה לתובע לגלות בתצהיר ולהמציא העתק של חמישה מסמכים של כריכיית חזון (שהיא כאמור, המשיבה הנוספת בבקשה לביצוע השטר שהגיש התובע). המסמכים שגילויים מבוקש הם אלו:

(1)        דפי החשבון של כריכיית חזון, שאליו הופקדו ההמחאות נושא התביעה מיום 1.12.2006 ועד היום.

(2)        כל פרוטוקול של כריכיית חזון שנמסר לתובע לשם קביעת זהות מורשה החתימה מטעם כריכיית חזון.

(3)        כתבי ערבות שנחתמו לצורך הבטחת פרעון האשראי שניתן לכריכיית חזון.